מ

מ

מזה (Meze/Mezze)

בקצרה

מזה הוא מבחר של מנות קטנות, סלטים ומטבלים שמוגשים יחד במרכז השולחן במטבח המזרח תיכוני והים תיכוני, ואוכלים מהם בשיתוף, לרוב עם פיתה או לחם טרי.

מזה (Meze או Mezze) הוא מבחר של מנות קטנות שמוגשות ביחד לשולחן: חומוס, טחינה, סלטים, ירקות כבושים, גבינות ולעיתים גם מנות חמות קטנות. כל אחד לוקח מכל צלוחית מה שבא לו. המזה הוא לא מנה אחת אלא דרך לאכול: לאט, בשיתוף ועם הרבה לחם. בישראל את מכירה את זה היטב גם בלי השם, ממסעדות שבהן שולחן שלם של סלטים מגיע עוד לפני העיקריות.

מאיפה הגיע המונח

המונח נפוץ בטורקית, ביוונית, בערבית ובשפות נוספות באזור, ובכל מקום מבטאים אותו קצת אחרת. מקורו ככל הנראה במילה פרסית שקשורה לטעם ולטעימה. בלבנון, בטורקיה וביוון נהוג להגיש מזה לצד משקה אניס כמו ערק, ראקי או אוזו, והארוחה מתמשכת לאט, עם הרבה שיחה. מכיוון שהמנות קטנות ומגוונות, קל להתאים אותן לכל קבוצה, גם כשיש ליד השולחן צמחונים או מי שלא אוהבים חריף.

בסוף ההגדרה מחכות לך 3 שאלות קצרות. רוצה לבדוק שהבנת?

לשאלות ←

מה מאפיין ארוחת מזה

  • הרבה צלוחיות קטנות: המגוון חשוב יותר מהכמות של כל מנה.
  • אוכלים בשיתוף: אין צלחת אישית קבועה, כולם טועמים מכולם.
  • קר וחם: לרוב מתחילים במטבלים ובסלטים קרים, ואחריהם מגיעות מנות חמות כמו פלאפל, קובה או ירקות ממולאים.
  • לחם בתפקיד מרכזי: פיתה, לאפה או לחם טאבון משמשים כמעט כסכו"ם.
  • קצב איטי: מזה הוא ארוחה שיושבים עליה, לא משהו שבולעים בדרך.

הרעיון של שולחן מלא במנות קטנות קיים גם במטבחים אחרים: בטאפאס של ספרד ובאנטיפסטי של איטליה. מה שמייחד את המזה הוא הטעמים של האזור שלנו: שמן זית, לימון, טחינה, עשבי תיבול ותבלינים.

בישראל המזה קיבל גם צורה מקומית. במסעדות רבות הסלטים מגיעים לשולחן מיד כשמתיישבים, לפעמים כחלק מהארוחה ולפעמים בתשלום נפרד, ולצידם לחם חם. יש מקומות שמגישים עשרות צלוחיות קטנות, ויש כאלה שמסתפקים בכמה מנות מוקפדות. בשני המקרים הרעיון זהה: לפתוח את הארוחה בהרבה טעמים, לשבת יחד ולא למהר. אחר כך את יכולה לבחור אם לעצור שם או להמשיך לעיקרית.

איך להזמין וליהנות

  1. שאלי אם המזה מוגש כמבחר קבוע במחיר אחד או שבוחרים כל צלוחית בנפרד. ההבדל משפיע על הכמות שמגיעה לשולחן.
  2. כשאתם בקבוצה, הזמינו כמה מנות שונות ולא כמה מאותה מנה. ככה כולם מקבלים יותר טעמים, ואפשר תמיד להזמין שוב את מה שנגמר ראשון.
  3. התחילי מהמטבלים העדינים, ורק אחר כך עברי לחריפים ולכבושים.
  4. בקשי עוד פיתה או לחם כשנגמר. ברוב המקומות זה חלק טבעי מהארוחה.
  5. זכרי שמזה יכול להיות גם הארוחה כולה. אם השולחן כבר מלא, אפשר לוותר על העיקרית.

בדקי את עצמך

  1. מהו מזה?

    • מבחר של מנות קטנות שמוגשות יחד לשולחן ואוכלים בשיתוף
    • מנה עיקרית אחת גדולה שמוגשת עם לחם
    • מגש פתיחה איטלקי של נקניקים וגבינות
    • רצף מנות שהשף מגיש אחת אחרי השנייה
    קראת שמזה הוא מבחר של מנות קטנות שמוגשות יחד, וכל אחד לוקח מכל צלוחית.
  2. באיזה סדר מומלץ לטעום מהמזה?

    • להתחיל מהחריפים כדי לפתוח את התיאבון
    • להתחיל מהכבושים ואז לעבור למטבלים
    • להתחיל מהמטבלים העדינים, ורק אחר כך לחריפים ולכבושים
    • לסיים צלוחית אחת לפני שעוברים לבאה
    כדאי שתתחילי מהמטבלים העדינים ורק אחר כך תעברי לחריפים ולכבושים.
  3. איך כדאי להזמין מזה כשיושבים בקבוצה?

    • אותה מנה לכל אחד מהסועדים
    • כמה מנות שונות ולא כמה מאותה מנה
    • רק מנות חמות, בלי מטבלים
    • רק מנה אחת לכל השולחן
    קראת שכשמזמינים מנות שונות כולם מקבלים יותר טעמים, ואפשר להזמין שוב את מה שנגמר.

מונחים קשורים

טאפאס: מנות קטנות מספרד שמזמינים כמה ביחד, לרוב לצד משקה, עם אותו אופי חברתי של המזה. אנטיפסטי: מגש הפתיחה האיטלקי של נקניקים, גבינות וירקות, המקבילה האיטלקית לשולחן הסלטים שלנו.

יד טובלת לחם בקערת חומוס עם צנוברים, ומסביב צלוחיות של סלטים ומטבלים

נוסף למילון

17.10.2026

אות

מ

צילום: Ali Dashti מתוך Pexels

רוצה להכיר עוד מילים מהתפריט?

לכל המילון ←

מונחים נוספים במילון

תפריט טעימות הוא ארוחה שבה המטבח מגיש סדרה של מנות קטנות ברצף קבוע מראש, במחיר אחיד,

אוכל רחוב הוא אוכל שמכינים ומוכרים בדוכן, בקיוסק או במעבר צר בשוק, ואוכלים אותו ביד, בעמידה

אומקאסה היא ארוחה שבה השף בוחר בשבילך את המנות ואת סדר הגשתן, לרוב סביב דלפק סושי,

אל דנטה הוא מונח איטלקי למידת בישול של פסטה, אורז או ירקות: רכים מספיק לאכילה אבל

סו-ויד היא שיטת בישול שבה המזון נארז בשקית אטומה ומבושל באמבט מים בטמפרטורה מדויקת ונמוכה יחסית,

טאפאס הן מנות קטנות מהמטבח הספרדי, שמוגשות לרוב לצד משקה ונועדו לשיתוף, כך שאפשר לטעום כמה